חובת ההודעה לערב 

אדם המסכים להיות ערב לחובו של הזולת, מקבל על עצמו סיכונים הנובעים מאופן פירעון החוב ע"י החייב העיקרי.

ניסיוני מלמד כי לא כל ערב יודע אודות זכויותיו, לרבות קבלת הודעות שונות מהבנק.

המאמר שלהלן סוקר חובת מתן הודעות לערבים, וכן את הנפקות המשפטית כאשר לא ניתנה הודעה.

על מנת לצמצם במידת מה את סיכוני הערב, לאפשר לו מידת מה של ידיעה, אם לא פיקוח, בדבר הפירעון התקין של החוב, וכן ע"מ שהערב יוכל לכלכל צעדיו כנדרש מהתפתחויות שונות, הוטלו על כל נושה (שלטובתו ניתנה הערבות) חובות ברורות למתן הודעה לערב, במצבים מסוימים. ביחס לבנקים הורחבה חובת ההודעה לערבים, כמפורט בהמשך.

 א. סעיף 26 לחוק הערבות קובע ביחס לערב יחיד:

(א) "לא קיים החייב את חיובו יודיע על כך הנושה לערב יחיד תוך 90 ימים מיום שהיה על החייב לקיים את החיוב".

(ב) "ביקש נושה להעמיד לפרעון מוקדם הלוואה לפרעון בתשלומים, בשל איחור בפרעון, יודיע על כך לערב יחיד לפחות 15 ימים מראש".

ב. הגם שלשון החוק מדברת על "אי קיום החוב", הפסיקה הרחיבה חובה זו למצבים נוספים, כגון: מצב בו ניתנה אורכה לחייב ע"מ לפרוע את חובו, וכן במצב בו הוחל בנקיטת הליכים כנגד החייב העיקרי.

ג. כאשר הנושה הינו בנק, הוטלה חובה זו לא רק מכח חוק הערבות, כי אם גם מכח חובת תום הלב (המוגברת) המוטלת על בנק ביחסיו עם לקוחותיו(2), ונפסק זה מכבר כי ערב=לקוח לענין זה.

ד. הוראת המפקח על הבנקים: ערבויות צד שלישי לטובת תאגיד, מטילה חובות ברורות על הבנקים למתן סוגי הודעות שונים, בתדירויות שונות, ובהתאם לסוגי הערבים,כדלקמן:

(1) הודעה לכל ערב בדבר קיום הערבות וסכומה בעת מתן ההודעה. תדירות ההודעה משתנית בהתאם ליתרת ההלוואה שטרם סולקה.

(2) הודעה לכל ערב בדבר  פקיעת הערבות, תוך 30 יום ממועד הפקיעה.

(3) הודעה לערב שאינו "ערב יחיד" על אי קיום החוב ע"י החייב העיקרי, 

בתוך 90 ימים מהיום שהיה על החייב לקיים את החיוב, אא"כ, החיוב נפרע בתשלומים תקופתיים, והסכום המצטבר שבפיגור אינו עולה על גובה שני תשלומים תקופתיים, ואינו עולה על 2,000 ₪ צמודים ממדד 4/98.

(4) הודעת דרישה לפני מימוש ערבות לגבי ערב שאינו "ערב מוגן. ההודעה על כוונת הבנק לנקוט בהליכים כנגד הערב צריכה להישלח אליו פחות 10 ימים לפני תחילת נקיטת ההליכים לשם מימוש הערבות, כאשר  במכתבי הדרישה,תפורט יתרת ההלוואה לפי מרכיביה השונים -קרן, הפרשי הצמדה, ריבית, סכום הפיגור וכו'.

הוראת משלוח דרישה זו  לא תחול במקרים מיוחדים כאשר קיים צורך לפעול ללא דיחוי למימוש מיידי של הערבות.

יודגש, שהמפקח על הבנקים מבהיר כי, ככלל, אסור לבנק לדרוש מהערב לפרוע ערבותו, אלא אם כן הבנק דרש אותם תחילה, או במקביל, מהחייב עצמו !

לפי הנחיית המפקח על הבנקים  - ניתן לדרוש מהערב את פירעון הערבות  מבלי שהופנתה דרישה לחייב, אך ורק במקרים מיוחדים כגון ניתוק הקשר עם החייב, חדלות פרעון של החייב וכיו"ב.

תוצאות אי מתן הודעה

א. סעיף 26 (א) לחוק הערבות קובע כי אם הנושה לא קיים חיובו להודיע לערב יחיד על אי קיום החיוב ע"י החייב העיקרי, בתוך 90 יום מהמועד שהיה עליו לקיים חיובו, אזי "יופטר הערב כדי הנזק שנגרם לו עקב כך".

ב. סעיף 26 (ג) לחוק הערבות קובע כי אם הנושה לא קיים חיובו להודיע לערב יחיד על רצונו להעמיד לפרעון מוקדם הלוואה לפרעון בתשלומים, אזי הערב היחיד לא יהא חייב בפרעון המוקדם.(יוער כי לערב היחיד יש זכות להיכנס בנעלי החייב העיקרי, ולפרוע  את ההלוואה בהתאם לתנאי ההלוואה ולתנאי פריסת התשלומים כפי שנקבעו בחוזה שבין הנושה לחייב, וזאת מבלי לגרוע מזכויותיו כערב מוגן).

ג. בהתאם לחוק ולפסיקה , ע"מ להיות מופטר מערבותו, לא די לערב להעלות טענה שהנושה הפר את חובתו ליידע אותו בדבר הפרה של החייב העיקרי, אלא מוטלת עליו חובה כפולה:

(1) לטעון לנזק שנגרם לו מחמת הפרת חובת מתן ההודעה(3).(2) להוכיח כדבעי נזק זה(4).

הטענה הנפוצה במקרים אלו הנה כי, אם הערב היה מקבל הודעה במועד, היה יכול לגרום לכך שהחייב העיקרי יפרע את חובו, וממילא לא היה צורך בנקיטת הליכים כנגדו – הערב.

ברם, יש לדעת כי לא בנקל ניתן להוכיח טענת הנזק !

בהתאם לפסיקה : "על הטוען לקיומו של נזק לנסות ולהוכיח ככל שניתן  באילו פעולות יכול היה לנקוט על מנת לצמצם את נזקו",

 המסקנות:

1. קיימת חובת הודעה לערב, אך טיבה ו/או תדירותה משתנה בהתאם לסוג הערב.

2. קיימת נפקות משפטית ברורה לאי מתן הודעה כחוק.

3. הדרך לפטור הערב מחמת אי קבלת הודעה מורכבת, ודורשת מיומנות משפטית מוכחת בדיני בנקאות.

4. מומלץ לכל ערב שנדרש לפרוע ערבותו, לבחון, בין שאר הסוגיות הנדרשות לענין חיובו, אף את שאלת מתן ההודעה, וזאת אצל עו"ד המתמחה בבנקאות, ע"מ  לבחון אפשרותו  לבטל או לפחות להקטין סך החוב לבנק , מחמת מחדל הבנק.